The Rights and Wrongs of Prostitution JULIA O’CONNELL DAVIDSON
The liberal concept of property in the person thus leaves open certain questions about what can, and cannot, properly be commodified and contractually exchanged across a market. In this sense, it appears to have set the agenda for much contemporary Euro-American feminist debate on prostitution. For instance, do the body’s sexual capacities constitute property in the person or is it impossible to detach sex from personhood without moral harm? Does prostitution law violate the prostitute’s natural right to engage in voluntary transfers of her rightful property, or does the prostitution contract itself violate her natural right to dignity? (See, for example, Pateman 1988; Barry 1995; Jeffreys 1997; Chapkis 1997.) Marxist thinkers view liberal discourse on property, labor, contractual consent, and freedom as a series of fictions that serve to conceal or naturalize huge asymmetries of economic, social, and political power. Their arguments suggest that a person’s labor (whether sexual, emotional, mental, or manual) is, in Braverman’s words, “like all life processes and bodily functions . . . an inalienable property of the human individual.” Because it cannot be separated from the person of the laborer, it is not labor that is exchanged, sold or surrendered across a market. What workers sell, and what employers buy “is not an agreed amount of labor, but the power to labor over an agreed period of time” (1974, 54). Since property in the person cannot be separated from the person, the wage labor contract actually involves a transfer of powers of command over the person. In exchange for x amount of money, the employer gets the right to direct the worker to perform particular tasks, or to think about particular problems, or provide particular forms of service to customers. |
על צדק ועוולה בזנות / ג'וליה או'קונל דווידסון
…בשל כך, הרעיון הליברלי של קניין פרטי (Property in the person) מותיר מספר שאלות פתוחות באשר לדברים אותם ניתן, או לא ניתן, להפוך כהלכה למוצר ובהם לסחור, במסגרת חוזית, ברחבי השוק. במובן זה, נראה כי רעיון זה הציב את סדר-היום עבור חלק נכבד מהדיון הפמיניסטי האירו-אמריקני על זנות כיום. למשל, האם היכולות המיניות של הגוף מהוות קניין פרטי, או שמא בלתי ניתן להפריד בין המין לאישיות ללא יצירת פגיעה מוסרית? האם חוקים נגד זנות מפרים את זכותה הטבעית של היצאנית להשתמש מרצונה בקניין השייך לה על פי חוק, או שמא חוזה הזנות עצמו מפר את זכותה הטבעית לכבוד? (ראה, לדוגמא, Pateman 1988; Barry 1995; Jeffreys 1997; Chapkis 1997). הוגים מרקסיסטים רואים את השיח הליברלי על קניין, עבודה, הסכמה חוזית וחופש כסדרת בדיות, הבאות להסתיר או לבסס אסימטריות עצומות בעוצמה כלכלית, חברתית ופוליטית. לפי נקודת מבטם, יכולת העבודה של אדם (בין אם מינית, רגשית, מנטאלית או פיזית) היא, כדבריו של ברוורמן (Braverman), "ככל שאר תהליכי החיים והתפקודים הגופניים... חלק שאינו ניתן להפרדה מן הפרט האנושי". מאחר ולא ניתן להפריד יכולות אלה מןעבודה אשר מועברת מיד ליד בשוק. החליפין בין העובד למעסיק אינם "של כמות עבודה מוסכמת, אלא של הכוח לעבוד למשך תקופת זמן מוסכמת" (1974, 54). מאחר וקניין פרטיפרט, חוזה העבודה למעשה מערב העברה של כוחות שליטה על האדם העובד. בתמורה לסכום X של כסף, המעסיק מקבל את האפשרות לכוון את העובד לעשיית מטלות מסוימות, לחשיבה על בעיות מסוימות או למתן סוגי שירות מסוימים עבור לקוחות. |
