“Be Bold, Be Bold, But not too Bold” Double Agents And Bluebeard’s Plot Christina Bacchilega Charles Perrault appended two morals to “La Barbe-Bleue”, which one translation gives as:
“Ladies, you should never pry- You’ll repent it by and by” and “Then the husband ruled as king, Now it’s quite a different thing; Be his beard what hue it may- Madam has a word to say!”
The first message warns women to resist curiosity which equals trouble; the second chides men for losing their authority thanks to the feminine “vice” of talk. In Johnson’s translation, both morals nostalgically look back to a time of innocence and absolute male power and both blame the women for the change. Though just as playfully ironic, Perrault’s French text is not as explicit in its woman-blaming. As Zipes more literal translation shows, Perrault’s first moralite seems to be universal, non-gendered warning: “Curiosity, in spite of its charm, / Too often cause a great deal of harm”, though it eventually turns to the second sex or sexe, euphemistically rendered as “ladies” in translation. The second moral does not refer to women’s talking, and it does admit that Bluebeard’s behavior is unacceptable: “No longer are husbands so terrible, / Or insist on having the impossible”. The French text does however betray a certain insecurity about household power: “And whatever color his beard may be, / It’s difficult to know who the master be”. Whether in a more crudely sexist translation or in the original, Perrault’s two morals still uphold absolute patriarchy as a “paradise”’ lost when women’s curiosity opened the door to the bloody chamber. |
"היי נועזת, היי נועזת, אך אל תהיי נועזת מדי"- סוכנים כפולים ועלילתו של כחול הזקן / כריסטינה באצ'ילגה
ב"כחול הזקן" הציג שרל פרו ( Charles Perrault ) שני מוסרי-השכל, אשר- לפי תרגום אחד (תרגום מצרפתית לאנגלית, מאנגלית לעברית; ש.מ.)- הם: "גבירותיי, אל נא תחטטו- כי על כך עוד תתחרטו!" ובנוסף: "ואז שלט הבעל כמלך. אך כיום שונה היא הדרך; אין זה משנה מהו צבע זקנו- חשובה לא פחות היא דעת אשתו!" המסר הראשון מזהיר נשים מפני סקרנות, אשר עלולה להוביל לבעיות; המסר השני מוכיח את הגברים על אובדן סמכותם לטובת הקול הנשי אשר הגיע במקומם. בתרגומו של ג'ונסון (Johnson), שני מוסרי ההשכל מביטים אחורה בנוסטלגיה, לתקופה תמימה בה היה כוח גברי אבסולוטי, ושניהם תולים שינוי בלתי-רצוי זה בנשים. הטקסט המקורי של פרו, בשפה הצרפתית, הוא אירוני ומשועשע במידה דומה, אך אינו מאשים-נשים בצורה כה מפורשת. כפי שמראה תרגומו המילולי יותר של זייפס (Zipes), מוסר ההשכל הראשון של פרו נראה כאוניברסאלי יותר ולא מכוון-מגדרית: "הסקרנות אולי קוסמת / אך לנזק רב היא רק גורמת", למרות שלבסוף הוא פונה למין השני (sexe), אשר בלשון נקייה תורגם באנגלית ל-"”Ladies” (“גבירותיי”). מוסר ההשכל השני אינו מכוון לדיבור הנשי, ומודה בכך שהתנהגותו של כחול הזקן הייתה בלתי מקובלת: "בעלים כבר אינם כה נוראים / את הבלתי-אפשרי כבר אין הם דורשים". יחד עם זאת, הטקסט הצרפתי מציג אי-בטחון כלשהו באשר לעוצמה הביתית: "אין זה משנה מהו צבע הזקן / קשה זאת לקבוע, מי שולט כאן". בין אם במקור או בתרגומו הסקסיסטי יותר, מוסרי ההשכל של פרו מציגים את הכוח הפטריארכאלי כ"גן עדן עלי אדמות", אשר נעלם לו ברגע שבה סקרנותה של האישה גרמה לפתיחתו דלתו של התא ולגילוי הסוד העקוב מדם. |
